פרשת מקץ - פיתרון חלומות

פרשת מקץ
פיתרון חלומות
בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל" (משלי יד, ו). בפרשיות וישב ומקץ מסופר על החלומות שפתר יוסף לשר המשקים, לשר האופים ולפרעה מלך מצרים. ושבזכות פתרונות אלו עלה יוסף לגדולה. מדוע יוסף נחשב כפותר חלומות מזהיר, הרי החלומות שהוא פתר, פשוטים הם וקלים לפיתרון?
15:15 (26/11/13) הרב חנניה מלכה

הקדמה

פיתרון חלומות, באופן כללי, הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר ביהדות. זאת מכיוון שכולם כמהים לדעת מה צופן העתיד, ובחלומות יש בחינה של נבואה. כמו שאמרו חז"ל (ברכות נז:) כי בחלום יש אחד משישים מנבואה.

רוב הנביאים היו מתנבאים מתוך חלום, כפי שמבארת התורה: "אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם (נביא של)יְהֹוָה (ולא נביא שקר) בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ו). וכפי שמסופר על אברהם אבינו "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם...וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו, יב - יג).


בתנ"ך מסופר על שני מלכים - נבוכנדנצר ופרעה - שלאחר שהם חלמו, הם הבינו כי חלומם הוא בבחינת נבואה, והם חיפשו מישהו שיגלה להם את העתיד על פי חלומם. במקרה שלהם חרטומיהם לא הצליחו בכך, ויהודי אחד (דניאל - יוסף) הצליח.

סיפור המעשה

בפרשתנו מסופר על פרעה שחלם שני חלומות שהסעירו אותו עד מאוד, והוא ביקש אדם שיפתור לו אותם. חרטומיו לא הצליחו לפתור לו את חלומותיו, אך לבסוף יוסף הצליח, ופתר לו את חלומותיו. פרעה התפעל מאוד מהפתרונות של יוסף, "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו"(בראשית מא, מז), ובזכות זה עלה יוסף לגדולה. "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" (שם , לט).

פשוט לכאורה

אם נתבונן בחלומות שחלם פרעה ובפתרונות שפתר לו יוסף, ניוכח לראות כי גם החלומות וגם פתרונם היו פשוטים לחלוטין, ולא היה צורך בפותר מדופלם על מנת להגיע אליהם.

החלומות

פרעה חלם שמן היאור עולות שבע פרות בריאות וטובות, ואחריהן עולות שבע פרות רזות האוכלות אותןוכן בחלומו השני חלם על שבע שבולים בריאות הנבלעות על ידי שבע שבולים דקות ושדופות קדים.

בחלום פרעה ישנם שלושה מרכיבים. היאור, הפרות והשיבולים:

היאור

היאור במצרים הוא סמל וביטוי לביטחון הכלכלי שיש שם. שכן הוא מקור מים תמידי. כפי שמעידה התורה "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא" (דברים יא, י), ומבארהספורנו שם: "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא, שאינה צריכה לגשמים(כיוון שיש את הנילוס)". כאשר פרעה רצה להראות שהוא שליט גדול הוא אמר שהוא עשה את היאור. "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי...הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִיוַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג). היאור מסמל את גאוות מצרים בכך שהוא מבטיח שתמיד יהיו מים במצרים ועל כן תהיה הפרנסה מצויה בה תמיד. לא בכדי, המכה הראשונה במצרים הייתה על היאור.

לסיכום: היאור מסמל את הביטחון הכלכלי שיש למצרים.

פרות ושיבולים

בעת העתיקה היו שני מקורות פרנסה מרכזיים, והם רעיית צאן (פרות) או חקלאות (שיבולים). כאשר חולמים על פרות ושיבולים שמנות ודקות שעולות מן היאור, הכיוון של הפיתרון הוא מאוד ברור. שהרי לא קשה לשער במה מדובר. יוסף פתר את החלומות כפי המתבקש, שמדובר בעצם על שבע שני שבע, ושבע שני רעב, שתבאנה לאחר מכן. ובזכות פיתרון חלום זה עלה יוסף לגדולה כאמור.

ב' שאלות

על עניין זה יש לשאול ב' שאלות:

א. מדוע יש להתפעל כל כך מפיתרון חלומות אלו שפשוט הוא?

ב. מדוע לא הצליחו חרטומי פרעה לפתור אותם?

קושיית "הבינה לעתים"

שאלה זו שואל בעל ה"בינה לעתים" וזה לשונו: "יש מקום להתעוררות (לקושיית החכמים) הראשונים ז"ל שנתקשו בסכלות חרטומי פרעה, שלא ירדו לסוף כוונת חלום ברור ומפורסם כזה. שהרי שטחיות החלום מורה ומלמד כוונתו (פתרונו דהיינו) על שבע ורעב, בהיות הפרות מורות על זמן החרישה, כי רוב תבואות בכח שור, והשבלים על זמן הקציר. ואם כן על מה נואלו שרי צוען (חרטומי פרעה)(בינה לעתים חלק א, דרוש לימי חנוכה).

חלומות שר המשקים ושר האופים

ניתן להרחיב את שאלתנו גם לגבי פיתרון החלומות שפתר יוסף לשר המשקים ולשר האופים.

שר המשקים

שר המשקים מספר ליוסף כי הוא ראה גפן עם שלשה ענפים, "וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה(בראשית מ, יא). שר המשקים מספר ליוסף שהוא חלם שהוא סוחט ענבים ונותן את היין לפרעה. ויוסף פותר לו את החלום: "בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים...וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ(שם, יג), יוסף משתמש ממש באותם המילים של שר המשקים. אם כן, מה מקום יש כאן להתפעל מפיתרון החלום.

שר האופים

שר האופים חלם שעל ראשו שלושה סלים. "וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" (שם, יז).

שר האופים חלם שעוף אוכל מאכל כל שהוא מעל ראשו.

עוף אוכל נבלות

בתנ"ך מופיעים מספר מקומות עופות האוכלים בדרך כלל נבלות:

 בפרשת הקללות נאמר "וְהייתה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַים" (דברים כח, כו). כאשר אחיה השילוני מתנבא על ירבעם הוא אומר לו, "הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמים(מלכים א יד, יא). כשיחזקאל מתנבא על מפלת פרעה הוא אומר: "עַל מַפַּלְתּוֹ (נבלותיו) יִשְׁכְּנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמָים" (יחזקאל לא, יג). בגלל שעוף השמים אוכל נבלות לקחה רצפה בת איה את גופות בניה ושמרה אותם מפניהם: "וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה...וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם" (שמואל ב כא, י).

עוף השמים על ראש אדם מסמל משמעות אחת בלבד, והיא - מוות. יוסף הבין זאת: "וַיַּעַן יוֹסֵף...בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ" (בראשית מ, יט).

נמצינו למדים כי גם החלומות שפתר יוסף לפרעה וגם החלומות שפתר יוסף לשר המשקים ולשר האופים הם חלומות שהפיתרון מאוד מתבקש מהחלום עצמו. ולכן צריך עיון מה מיוחד בפיתרון חלומות אלו.

חלומות פשוטים וחלומות מורכבים

יש חלומות מורכבים מאוד שקשה לפתור אותם, ולכן צריך להבין למה הם רומזים. כמו שהגמרא מבארת במסכת ברכות:

"הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה...הרואה חמור בחלום יצפה לישועה...הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה...הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו. הרואה פיל בחלום, פלאות נעשו לו. פילים, פלאי פלאות נעשו לו" (ברכות נו:)בחלומות אלו לא ברור מה הקשר הישיר בין החלום לפיתרון, ולכן נצרכת הגמרא לבאר מה מסמלים הדברים שנחלמו. אך יש חלומות שפשט החלום הוא הפיתרון, ולא צריך חוכמה יתרה כדי להגיע אליו.

הפשטות

בעל ה"בינה לעתים" מתרץ כי הדבר שייחד את יוסף בפותרו חלומות אלו היה הבנתו כי החלומות הללו הם כפשוטם, ואין מה לחפש בהם עומק נוסף. בניגוד לחרטומי פרעה שחיפשו רמזים עמוקים וחכמה עמוקה על מנת לפתור חלומות אלו, דבר שלא היו נצרכים לו כלל. וזה לשונו: "סכלות חכמי פרעה הייתה, לפי שבקשו בעניין (בחלומות אלו) זה חכמה עמוקה כדי לבאר פיתרון החלום, בחשבם היות בו סוד סתום וחתום. ואין. ולפי האמת אין כאן חכמה, לא היה בזה שום רמז נעלם שיצטרך להתחכם בו (כי הם היו כפשוטם)(שם).

"ביקש לץ חוכמה ואין"

בעל ה"בינה לעתים" מבאר שהסבר זה נמצא במדרש המבאר את הפסוק "בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל" (משלי יד, ו). "בקש לץ חכמה ואין, אלו חכמי פרעה ויועצי מצרים (שחפשו חוכמה עמוקה בפיתרון החלומות ואין), ודעת לנבון נקל, זה יוסף (שידע שהחלום כפשוטו)(בר"ר פט, ז).

לסיכום

גדלות יוסף בפיתרון חלומות אלו הייתה בכך שהוא לא חיפש עמקות יתרה היכן שלא היה צריך לחפש, אלא הוא השכיל להבין כי חלומות אלו כפשוטם הם נכונים ונפתרים.