פרשת ויחי - מדוע זכה יהודה למלכות

פרשת ויחי
מדוע זכה יהודה למלכות?
"לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק (מנהיג) מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י). בפרשתנו מובא כי יהודה, שהוא בנו הרביעי של יעקב, זכה למלוכה. מדוע זכה דווקא יהודה למלכות ולא אחיו ראובן (הבן הבכור), שמעון (הבן בשני) או לוי (הבן השלישי), הרי הם קודמים לו. ואם תאמר שהם חטאו (ראובן שבלבל יצועי אביו, שמעון ולוי שהרגו את אנשי שכם) הרי גם יהודה חטא (במעשה תמר). א"כ מדוע דווקא הוא זכה למלוכה?
14:50 (10/12/13) הרב חנניה מלכה
מצוות המלכת מלך
בתורה נאמר: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים יז, טו). עצם הציווי להמליך מלך מעורר תמיהה, שהרי ה' יתברך הוא מלכנו, ומדוע ציוונו ה' בהמלכת מלך?

אלא שהגדרת התפקיד של מלך בישראל היא לא להחליף את ריבונו של עולם, אלא להיות שליח ה' להנהיג את עמו, מעין רכז המרכז את עם ישראל. יש לו סמכויות נרחבות אבל בסופו של דבר יש מישהו מעליו - ה'.

מבחינה חיצונית מלך בישראל הוא המנהיג והמחליט על הכל. אבל עם עצמו בחדרי חדרים המלך הוא בטל ומבוטל לה' יתברך, ויודע שכל מלכותו נובעת ממלכותו של ה' יתברך בעולמו. דוגמא למלך שהבין דבר זה היא דוד מלך ישראל שאמר: "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמידךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דבה"י א כט, יד).

 

סכנות של מלך

סכנתו הגדולה של מלך בישראל היא, שישכח שהוא בסך הכל שליח -ה', ויחל לחשוב כי הוא השליט הבלעדי, ולכן כאשר ציוותה התורה על המלכת מלך, היא הטילה עליו גם מספר הגבלות: שימעט בסוסים, בנשים, בכסף, ושיהיה בחיקו ספר תורה. "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים...וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים...וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד...וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת...וְהָייְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (דברים יז, טז - כ), והתורה מבארת כי מטרת כל ההגבלות הנ"ל היא, "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמצווה יָמִין וּשְׂמֹאל" (שם).

את הדברים המבטאים שלטון מוחלט לקחה התורה מהמלך וגם ציוותה אותו שהתורה תהיה כנגדו, כך שתמיד הוא יזכור שה' מעליו.

 

כיצד ניתן לבחון האם המלך כפוף לה'?

אבן הבוחן לשאלה האם המלך כפוף אבסולוטית לה' מתבררת כאשר המלך חוטא, כאשר הוא טועה. אם אז הוא מודה בטעותו בזה ניכר לכל כי הוא אכן כפוף לה'. אך אם אז הוא משתמש בעובדת היותו מלך להכריח את דעתו, יודעים הכל כי אין הוא כפוף באמת לה' יתברך.

 

ראובן שמעון לוי ויהודה

ראובן שמעון ולוי חטאו, אך הם לא הודו בטעותם. שמעון ולוי אף העיזו לענות לאביהם שביקר אותם על מעשיהם. אך יהודה, כאשר הוכיחה אותו תמר ואמרה "לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה" (בראשית לח, כה), הודה בטעותו ואמר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי". יהודה היה יכול לשתוק ולגרום לתמר להישרף ולקחת עימה את סודה אלי קבר. אבל יהודה הודה למרות הבושה הגדולהכפי שמבארת הגמרא "יהודה הודה ולא בוש. מה היה סופו, נחל חיי העולם" (סוטה ז:). וכן פירש האונקלוס על הפסוק "יהודה אתה יודוך אחיך" (בראשית מט, ח). "יהודה את אודיתא ולא בהיתתא" (יהודה אתה הודתה ולא התביישת). היכולת להודות היא תכונה הכרחית למלך. מלך היודע להכיר בטעותו יודע שה' מעליו. ומכיוון שליהודה הייתה תכונה זו לכן דווקא הוא זכה למלכות.

 

לסיכום

יהודה זכה למלכות בגלל יכולתו להודות בטעותו. תכונה מחויבת אצל מלכים בישראל. (תכונה שלא נמצאה אצל ראובן שמעון ולוי).