פרשת משפטים - על עבדים ובני חורין

פרשת משפטים - על עבדים ובני חורין
 "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (שמות כא, ו) פרשת משפטים פותחת בעניין עבד עברי. אדם שמכר את עצמו (או שמכרוהו בית דין) לעבד, ולאחר שש שנים רוצה להמשיך את עבדותו לעולם, צריך לרצוע את אוזנו מול המזוזה. חז"ל מבארים כי רציעת האוזן היא מעין עונש. "אמר הקב"ה: אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים - ולא עבדים לעבדים - (לבני אדם אחרים), והלך זה וקנה אדון לעצמו - ירצע" (קידושין כב:). מה פסול יש בדבר, שאדם ימכור את עצמו לעבד (נניח שהוא מוכר את עצמו לאדון דתי שבודאי אצלו הוא ישמור תורה ומצוות) ויהיה בבית אדונו עבד ה'?
21:32 (23/01/14) הרב חנניה מלכה
הבחירה וההתמודדות
      
ישנו יסוד חשוב בתורה החוזר על עצמו בנושאים שונים והוא עניין הבחירה וההתמודדות. הקב"ה נתן לאדם חופש בחירה לנהל את חייו כרצונו וביקש ממנו: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל, יט). ה' הטוב רוצה שכל אדם יתמודד עם המציאות ויבחר לו את דרכו. כל אחד נדרש להיות אישיות עצמאית, בעל דעה עצמאית - שכן "כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו" (ברכות לג.) - אישיות מתמודדת, היכולה להנהיג לפחות את חייה שלה.

חיינו מורכבים הם ומלאים בדילמות שונות. כל אחד מאיתנו נדרש להכריע ולהחליט בכל מיני נושאים. (עם מי להתחתן, איזה מקצוע לרכוש, חינוך הילדים ועוד). לא פעם עוברת בראשנו המחשבה, ולוואי שמישהו אחר היה מחליט בשבילנו. אך אנו יודעים כי הסדר הנכון הוא שאנו ננהל את חיינו ולא אדם אחר.

תפיסה של עבד

עבד, זהו אדם המעדיף שמישהו אחר ינהל לו את החיים. לעבד יש פסיכולוגיה משלו. מכיוון שקשה לו להתמודד עם ניהול חייו, הוא בוחר להתבטל בפני אדם אחר על מנת שהלה יתמודד בשבילו: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי" (שמות כא, ה). הוא אומנם מפסיד את עצמאותו, אך הוא מרוויח את אי הצורך בהתמודדות. בהיפוך לכל דרך התורה המחנכת לאחריות לבחירה והתמודדות עם מורכבות החיים, בא העבד ואומר: אני רוצה להסיר אחריות ממני על חיי. מבקש אני שמישהו אחר ינהל את חיי ויחליט בשבילי. (ועיין בעמ' רלג).

החטאה

הסרת האחריות והעברתה למישהו אחר, זהו שורש החטא של העבד.

זהו חטא במשמעות של החטאה של המטרה (המילה חטא באה משורש של החטאה, פספוס). ה' נתן לך כוחות להתמודד לבחור לנהל את חייך, ואתה לא מאמין בעצמך שתצליח, ומחפש לך אדון אחר שיעשה זאת במקומך!

יכול להיות שבאופן זמני (עד שש שנים) מסיבות מסוימות (אין כסף, צורך להחזיר חובות וכדו') אדם ימכור את עצמו לעבד, ולזה התורה מסכימה, ואף דואגת לעבד ע"י חוקים השומרים על זכויותיו. אבל בשום אופן אין התורה מעודדת מצב בו באופן קבוע אדם ישתעבד לאדון שינהל את חייו(מהסיבות שביארנו לעיל).

לימוד תורה וחירות

במעמד מתן תורה נאמר: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז). ודרשו חז"ל "אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות פ"ו, מ"ב). העוסק בתורה מוגדר כבן חורין כיוון שכל מטרת הלימוד היא להפוך את האדם לחושב, למתבונן ולבעל דעה מגובשתהלימוד מברר את היחס לכל מיני סוגיות בחיים. בכל עת שניכנס לאחת הישיבות נשמע ויכוחים ומחלוקות בין התלמידים איך להבין סוגיות בגמרא, במחשבה, באמונה ובמוסר. כל הבירורים הללו מביאים לכך שלומד התורה מתמודד ומברר סוגיות בהלכה, במוסר ובמחשבה, ואט אט מתגבשת אצלו דעה והשקפה ברורה על עניינים שונים במציאות החיים, ובכך למעשה הוא נעשה בן חורין.

לסיכום

 שורש העבדות היא בריחה מלקיחת אחריות על החיים, מהתמודדות, ומחשיבה עצמאית, דבר שהוא היפך מגמת התורה, שעל ידי לימודה נהפך הלומד לאדם חושב בעל דעה והשקפה יציבה (לבן חורין). "אין לך בן חורין אלא ההוגה בתורה" (מסכת כלה, פ"ח).