פרשת אחרי מות-קדושים - ממקבל לנותן

פרשת אחרי מות-קדושים - ממקבל לנותן
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה" (ויקרא יט, יח) בפרשתנו נאמר "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה" (ויקרא יט, יח). ובגמרא (שבת לא.) מובא מעשה בעניין זה: מעשה בנכרי אחד שבא לפני הלל, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה (בשיעור זמן), כשאני עומד על רגל אחת (כלומר בכמה רגעים). הלל גייר אותו ואמר לו: מה ששּנוי עליך לא תעשה לחברך זו היא כל התורה כולה, "ואידך - פירושה הוא, זיל גמור". כלומר את שאר התורה שהיא פירוש של מצווה זו, תלמד בהמשך. מדוע מצוות ו"אהבת לרעך כמוך" היא כל התורה כולה?
הרב חנניה מלכה 24.4.14 21:11
 
להידמות לבורא

 עיקר מטרת קיום התורה והמצוות הוא להידמות לבורא, כמו שנאמר, וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט)ולימדו חז"ל כי ההידמות לבורא פירושה הידמות לתכונותיו, "מה הוא רחום, אף אתה רחום. מה הוא חנון, אף אתה חנון" (מסכת סופרים פ"ג, ה"ז). כלומר אנו צריכים להידמות בתכונותינו לתכונות הבורא.

 רצון לקבל ורצון להשפיע

ומבאר הרב אשלג זצ"ל (בספרו מתן תורה), כי עיקר ההבדל שיש בין הבורא לנבראים הוא שהבורא רוצה רק לתת ואף פעם אינו רוצה לקבל. ואילו הנבראים תכונתם היא הרצון לקבל, אוהבים לקבל לעצמם. ולכן יוצא שכדי שהנבראים יתקרבו לתכונת הבורא, עליהם להפוך את רצונם מהרצון לקבל לעצמם, לרצון לתת לאחרים.

בדרך הטבע

ובאמת אנו מוצאים שגם באופן טבעי, גם בלי שהאדם ירצה, מסלול החיים מוביל אותו לעניין זה. שהרי אנו רואים כי כאשר תינוק נולד, הוא רוצה רק לקבל, וככל שהוא גדל הוא לאט לאט נהיה מודע לעובדה שהוא צריך לתת למשפחתו ולחברתו. וכשהוא מתחתן ומקים בית, הוא משקיע, למעשה, את רוב חייו למען משפחתו. כך שבדרך הטבע הוא נהפך עם השנים מתינוק שרוצה רקלקבל למבוגר שרוב זמנו הוא מקבל על מנת לתת (עובד על מנת לפרנס).

מצוות התורה

גם התורה והמצוות מטרתם להפוך את האדם ממדרגת מקבל לעצמו למדרגת מקבל על מנת לתת. ולכן אנו מוצאים בתורה ב' סוגי מצוות: מצוות שבין אדם לחברו, שעל ידם האדם לומד לצאת מעצמו, ולתת לחברו. ומצוות שבין אדם למקום, שאותם אנו מקיימים על מנת לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.

כלומר, עסק המצוות מרגילנו לתת.

התורה הטבע ותכונת הבורא

נמצינו למדים כי אדם השומר תורה ומצוות עסוק או בהשפעה לחברו (מצוות שבין אדם לחברו) או בעשיית נחת רוח ליוצרו (מצוות שביו אדם למקום), ובחייו הגשמיים הוא עוסק בהשפעה (בפרנסה) לבני ביתו. כך שבמהלך ימיו הוא מידמה אט אט לבוראו, שעיקר תכונתו היא ההשפעה לזולת. אשר על כן אמר הילל לגוי שעיקר התורה היא מצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ששם בא לידי ביטוי ביתר שאת היסוד של הפיכת האדם ממקבל לנותן שזה עיקר העבודה על מנת להדמות לבורא) "ואידך, פירושא, זיל גמור" - כל שאר התורה הוא המשך של אותה עבודה.

לסיכום

א. עיקר מטרת התורה היא להידמות לבורא (להפוך את הטבע, מאדם שרוצה לקבל לעצמו, לאדם שרוצה לקבל רק על מנת לתת).

ב. מצוות "ואהבת לרעך כמוך" מיוחדת לעניין עבודה זו, ולכן הילל אמר לנכרי שהיא עיקר התורה.