פרשת בחוקותי - מעלת ארץ ישראל

"וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" בפרשתנו נאמר כי אם ישראל לא ילכו בחוקות ה', לאחר שהם יקבלו עונשים חמורים ויחזרו בתשובה, ה' יתברך יזכור את הברית שהוא כרת עם יעקב ועם יצחק ועם אברהם, וכמו כן הוא יזכור את הארץ, "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (ויקרא כו, מב). לשם מה צריך ה' לזכור את הארץ? במה מועיל זיכרון הארץ, לאחר שה' זכר את האבות עצמם?
הרב חנניה מלכה 15.5.14

להזכיר שהארץ לא חטאה
       הכלי יקר מבאר שכאשר חוטאים ישראל, הארץ נענשת בגללם. היא נענשת בחומרה רבה כל כך עד שהגויים עצמם שואלים מדוע היא נענשה בצורה כזאת, כפי שמבואר בתורה עצמה: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץהַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה יְהֹוָה בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים אֲשֶׁר הָפַךְ יְהֹוָה בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה יְהֹוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים כט, כא - כג).

ומבאר הכלי יקר "כי יש לה (לארץ) מקום ללון (להתלונן) ולומר, אם ישראל חטאו, הנה הארץ מה פשעה...לכך נאמר: "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (כלי יקר על ויקרא כו, מב), כלומר שפירוש המילים "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" הוא שזיכרון הארץ שלא חטאה יעלה לפני ה', ובזכותה הוא יגאל את ישראל.

להזכיר שהחטא הוא מצד הגוף ולא מצד הנשמה
       בעל "אוהב ישראל" מבאר כי שורש כל המצוות הוא מצד הנשמה שנמצאת באדם, ושורש כל החטאים הוא מצד גוף האדם, ושורש גוף האדם הוא האדמה שממנה הוא בא. ולכן יוצא שהחטאים של ישראל הם לא מצד נשמתם אלא מצד גופם, מצד החלק ה'ארצי' שלהם.

 כאשר הכתוב אומר "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (שם), פירושו הוא שכאשר ישראל נמצאים בגלות, מלבד הזכרת זכות אבותם, נזכר ה' בזכותם שלהם וזאת על ידי " וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", דהיינו שה' זוכר להם שכל חטאיהם הם רק מצד ה'ארץ' שבהם דהיינו מצד החומריות שיש בהם, ולא מצד נשמתם, וזה לשון קודשו:

"ועל פי זה תבין דברי הכתוב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ אזכור. דבשלמא זכירת האבות ניחא (מובן) דבזכותם יגן עלינו, אבל מה אהני לן (תועיל לנו) זכירת הארץ. אך לדרכנו ניחא רוצה לומר דאזכור את הארץ, והארץ גרמה שקילקל האדם וילך אחר חומרו הרע, אבל מצד נשמתולא היה חוטא כלל" (אוהב ישראל, בראשית).

הסבר המדרש

שאלה זו נשאלה כבר במדרש: "ולמה הוא מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עימהם? אמר ריש לקיש: משל למלך שהיו לו שלושה בנים, ושפחה אחת משלו מגדלתן. כל זמן שהיה המלך שואל שלום בניו, היה אומר: שאלו לי בשלום המגדלת. כך כל זמן שהקב"ה מזכיר אבות, מזכיר הארץ עימהם. וזה מה שנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והארץ אזכור" (ויקר"ר לו, ה). מפשט דברי המדרש משמע כי הארץ היא מעין ה'שפחה' שבה גדלו האבות, ולכן לאחר שזכר ה' את האבות הוא הזכיר גם בדרך אגב את ה'שפחה' (דהיינו הארץ) שגידלה אותם.

הארץ מגדלת

יש לבאר במדרש זה ב' עניינים:

א. היכן שמענו שמלך יתעניין בשפחות וישאל בשלומן, הלא אין זו דרכו של מלך לשאול בשלום שפחותיו.

ב. במדרש לא נאמר שהמלך שאל בשלום השפחה, אלא נאמר שהוא שאל בשלום ה'מגדלת'.משמע ששפחה זו היא לא סתם שפחה, אלא היא הדמות המאפשרת גידול נכון של בניו, היאה'מגדלת' את בניו.

ונראה שהמהר"ל מפרג הרגיש בקושיות אלו וביאר, "וביאור ענין זה מה שאמר ושפחה אחת מגדלתן, כי מעלת האבות דוקא מצד הארץ. כי אם לא היה הארץ לא הגיעו האבות אל קדושה העליונה, ולכן הארץ מגדלתן" (דרך חיים פ"ה, מ"ט). כלומר שמעלת הארץ היא במובן מסויים מעל מעלת האבות, שכן היא ה'מגדלת' שלהם ובזכותה הם הגיעו למה שהגיעו. ולכן לאחר שמזכיר ה' את זכות האבות, הוא מזכיר את זכות ה'מגדלת' שלהם שהיא הארץ - והארץ אזכור.

המכתב של האדמו"ר הזקן

על רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא בפי כל האדמו"ר הזקן, הלשינו כי הוא מורד במלכות ובעקבות כך הוא נאסר בעיר פטרבורג. לאחר חקירות ודרישות הוא יצא לחופשי בי"ט בכסליו (ומאז נוהגים החסידים לחגוג ביום זה את חג הגאולה). כאשר השתחרר, כתב האדמו"ר הזקן לרבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתב ובו נאמר כי "בזכות הארץ הקדושה ויושביה, היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצנו ממיצר".

 הלימוד של בעל "אם הבנים שמחה" ממכתב זה

ממכתב זה של האדמו"ר הזקן למד הקדוש רבי יששכר שלמה טייכטל הי"ד, בעל "אם הבנים שמחה(הרב הנ"ל חי בתקופת השואה וכתב אז את הספר הנ"ל שבמהלכו הוא מבאר כי סיבת השואה האיומה הייתה שדורו לא עלה לארץ), "ולמדתי מתוך דבריו הקדושים ממש דבר חדש שלא ידעתי עד כה. ולא ראיתי עוד בשום ספר - שבזמן שהאדם הישראלי הוא בצרה, רחמנא ליצלן, יוכל להינצל מהצרה בזכות ארץ ישראל ויושביה(אם הבנים שמחה,  עמוד כו).

ראיה לדברי האדמו"ר הזקן מהתורה עצמה

בהמשך ספרו מבאר רבי יששכר שלמה טייכטל זצ"ל כי מצא ראיה לדברי האדמו"ר הזקןבתורה עצמה. הראיה היא מהפסוק שסביבו נסב מאמר זה: "ואחרי בינותי בספרים האיר ה' עיני ושכלי למצוא מקור נאמן לדברי רבנו הנ"ל, ומתורת משה רבנו בעצמו למדתי זאת.

בפרשת בחוקתי כתיב: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (ויקרא כו, מב). ולדברי רבנו ז"ל (דהיינו האדמו"ר הזקן) מובן היטב, שכן רש"י כתב "למה נמנו אחורנית (כלומר במקום לומר וזכרתי את אברהם, יצחק ויעקב, כתב: וזכרתי את בריתי יעקב, יצחק ואברהם), לומר לך כדאי הוא יעקב הקטן לכך, (שבזכותו יגאלו ישראל) ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו(שזכותו גדולה יותר), ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי" ועל פי זה יש להוסיף דאף אם כולם אינם כדאיים, והיינו באופן שתָמה זכות אבות חס ושלום, אבל "והארץ אזכור"! דזכות ארץ ישראל תחלצם ממיצר. נמצא, דיש מקור טהור לדברי רבנו (האדמו"ר הזקן) ז"ל בתורה הקדושה עצמה שזכות ארץ ישראל עומדת מעל כל הזכויות שיש לנו, וגדולה אפילו מזכות אבות, ואף אם הם לא יועילו לנו, היא תגן עלינו לחלצנו ממיצר בכל עת שאנו נתונים בצרה(שם).

לסיכום

הסיבות שבגינם ה' מזכיר את זכות הארץ כאשר הוא רוצה לגאול את ישראל הן:

לכלי יקר - כדי להזכיר שהארץ נענשה ללא סיבה.

לאוהב ישראל - ללמד זכות על ישראל שכל חטאיהם הם רק מצד הגוף ולא מצד הנשמה.

למהר"ל מפראג ולרבי יששכר טייכטל - מכיוון שמעלת הארץ במובן מסוים היא מעל מעלת האבות הקדושים, מזכיר ה' את מעלתה לאחר שהוא מזכיר את מעלתם.