פרשת כי תשא - שורש החטא ותיקונו

פרשת כי תשא
שורש החטא ותיקונו

"ויַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (שמות לב, א). בפרשה אנו קוראים על חטא
העגל. ואם בחטא עסקינן נברר מהו המכנה המשותף לכל החטאים?
הרב חנניה מלכה 27.5.14

מטרת ההלכה

כל תענוג (גשמי או רוחני) שהאדם רוצה למשוך לעצמו, ההלכה מחייבת אותו לעשות מספר צעדים מקדימים על מנת שאותו השפע יימשך אליו בצורה נכונה.

לדוגמאכאשר אדם רוצה לאכול עליו לשים לב כי אין הוא כפוי טובה (ולכן צריך לברך לפני ואחרי)ושאינו נעשה תאוותן (לכן צריך לאכול כמה שצריך ולא יותר) ושהוא לא אוכל דברים המזיקים לגוף ואו לנפש (לכן צריך כשרות), וכן על זה הדרך.

אם הוא רוצה כסף עליו לוודא כי הוא לא גוזל (הל' נזקי ממון וגניבה) ושהוא דואג גם לאחרים (הל' מתנות עניים, ומעשר כספים) ושכל הכסף בא ביושר (הל' אונאת דברים) וכן על זה הדרך.

שורש החטא

שורש כל החטאים הוא הרצון למשוך שפע שלא בסדר הנכון או לפני שהוא אמור להגיע לנו. ונביא לכך שלש דוגמאות של חטאים מפורסמים המופיעים בתנ"ך: חטא אדם הראשון, חטא העגל, מעשה דוד ובת שבע.

חטא אדם הראשון

אדם הראשון אכל מעץ הדעת בערב שבת. חז"ל מבארים שהכל קרה ביום שישי: "(ביום השישי בשעה) תשיעית נצטווה (לא לאכול מעץ הדעת), עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו" (ילק"ש בראשית פ"א, רמז טו), וידועים דבריהם שאם היה מחכה עד שתכנס השבת היה יכול לאכול מעץ הדעת בהיתר אלא שהוא רצה לאוכלו מוקדם יותר.

חטא העגל

בחטא העגל עם ישראל בסך הכל רצה לעבוד את ה': "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א). הטעות הייתה שהם סברו שאלוהים זה דבר גשמי (פסל). הפרשה מתחילה במילים: "ויַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (שם), ודרשו חז"ל שהם לא עשו כיאות את חשבון הימים והם טעו בשש שעות. "אמר להם (השטן) מת משה שכבר באו שש שעות ולא בא" (רש"י, שם). לוּ חיכו עוד שש שעות היו יכולים לחוות את התענוג שאותו הם רצו (שהוא לעבוד את ה') בהיתר. אלא שהם לא רצו לחכות.

מעשה דוד ובת שבע

במעשה הידוע של דוד ובת שבע מבארים חז"ל כי דוד המלך בכל מקרה היה מתחתן איתה בסופו של דבר, אלא שהוא הקדים את המאוחר ולקח אותה טרם עת. "תנא דבי רבי ישמעאל ראויה הייתה לדוד בת שבע בת אליעם אלא שאכלה פגה (בטרם עת)(סנהדרין קז.). ומבאר רש"י שם "שאכלה פגה - שקפץ השעה ליזקק על ידי עברה". כלומר אם דוד היה מחכה הוא היה נושא את בת שבע בהיתר גמור.

נדב ואביהוא והמעפילים

ניתן לצרף לרשימה זו גם את חטא נדב ואביהוא שרצו לעבוד את ה' יותר ממה שהוא ביקש והקטירו אש זרה שה' לא ציווה, וגם את המעפילים, שלאחר חטא המרגלים כאשר נתבשרו ישראל על עונשם הקשה שלא יכנסו לארץ וימותו במדבר, ניסו לעלות לארץ וניגפו. "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר...וּיאמֶר משֶׁה...אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין יְהֹוָה בְּקִרְבְּכֶם...וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר...וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה" (במדבר יד, מ - מה).

לסיכום

שורש החטאים הוא הרצון לקבל שפע כל שהוא (גשמי או רוחני) שלא בסדר הנכון (בזמן המתאים עם ההכנות המתאימות) שה' ציווה. ושורש התיקון לכל החטאים הוא קיום ההלכה על כל פרטיה ודקדוקיה.