פרשת נשא - חובת כיסוי ראש

פרשת נשא
חובת כיסוי ראש
"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה" (במדבר ה, יח). א. מהו המקור לחובת
כיסוי ראש לאישה? ב. האם מותר לאישה ללכת ללא כיסוי ראש
בביתה ליד בעלה וילדיה, כאשר אין אנשים זרים במקום?
הרב חנניה מלכה 29.5.14

פרשת סוטה

בפרשת נשא ישנם מספר עניינים, אחד מהם הוא פרשת סוטה. בפרשה זו מבואר כי אישה שנסתרה עם איש אחר ובעלה חשד בה והתרה בה שלא תיסתר איתו, ולאחר התראתו היא נסתרה עם אותו אדם, בעלה מביאה אל הכהן. הכהן פורע את ראש האישה ומשביע אותה שאם אכן היא בגדה בבעלה, המים יבואו בבטנה ויהרגוה. היא עונה 'אמן אמן', ולאחר מכן הכהן כותב את הקללות שיחולו עליה אם ח"ו היא תימצא אשמה. הכהן מוחה את הכתב בתוך המים ונותן לה לשתות. אם היא אכן אשמה, המים גורמים למותה, ואם היא לא אשמה, היא נפקדת בזרע.

המקור לחובת כיסוי ראש לנשים

כפי שבארנו לעיל, בתורה נאמר שבמהלך בדיקת האישה הסוטה, הכהן היה פורע את ראשה: "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאישה לִפְנֵי יְהֹוָה וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה(במדבר ה, יח).

רש"י מבאר בשם הספרי שהכהן היה סותר את שערות ראשה על מנת לבזותה. מדברים אלו משמע שגילוי הראש הוא גנאי לבנות ישראל, וזו לשונו: "סותר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן(רש"י שם)ובגמרא למדו מפסוקים אלו כי האיסור לצאת ללא כיסוי ראש לרשות הרבים הוא איסור מהתורה, "פרוע דאורייתא היא, (ללכת פרועת ראש - ללא כיסוי, זה איסור תורה) דכתיב 'ופרע את ראש האישה'" (כתובות עב:).

האם חובה לשים כיסוי ראש בבית

לעיל בארנו כי הליכה ללא כיסוי ראש ברשות הרבים היא איסור תורה, ועל דבר זה אין עוררים. אך לגבי השאלה האם יש חובה ללכת עם כיסוי ראש גם בבית, נחלקו הפוסקים. בנושא זה ישנן שלוש שיטות מרכזיות: שיטת התלמוד הבבלי, שיטת הירושלמי, ושיטת הזוהר.

שיטת התלמוד הבבלי

הגמרא (כתובות עב:) מבארת, שאם נאמר שאישה צריכה ללכת בבית עם כיסוי ראש חלקי, כל הנשים יצטרכו להתגרש מבעליהן. ומבאר הריטב"א שהם יצטרכו להתגרש, מפני שרובן (רוב הנשים אז היו) הולכות בחצר (הפרטית) בפירוע (בגילוי) ראש, כיוון שאין שם רואים. מדברים אלו למדים אנו, כי עוד בזמן הגמרא היו נוהגות הנשים ללכת ללא כיסוי ראש בבית, כיוון לא היו שם רואים. ולפי שיטה זו מותר לאישה ללכת בלי כיסוי ראש בביתה כשאין בו אנשים זרים.

שיטת התלמוד הירושלמי

מהירושלמי (כתובות פ"ז, ה"ו) משמע שאישה צריכה ללכת בביתה עם כיסוי ראש חלקי (לא מלא).

שיטת הזוהר

בגמרא מובא המעשה המפורסם של קימחית: "תנו רבנן שבעה בנים היו לה לקימחית וכולן שימשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך? אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי" (יומא מז.)מפשט הגמרא נראה כי קימחית הייתה אישה מיוחדת שהחמירה על עצמה ללכת עם כיסוי ראש מלא בביתה, ואין ההנהגה שלה מחייבת את כל בנות ישראל.

אך הזוהר הקדוש (קכה:) החמיר מאוד לגבי כל אישה שהולכת בלי כיסוי מלא בביתה, וזה לשונו: "אמר רבי חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה גרים מסכנותא לביתא גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא".

 תרגום: אמר רבי חזקיה קללה תבוא על אותו איש המרשה לאישתו שיראה שערה מראשה החוצה, ואישה המוציאה משערות ראשה החוצה, גורמת ענייות לביתה, גורמת שתסתלק החשיבות מבניה.

מדברי הזוהר משמע כי כל הנשים צריכות ללכת בביתן עם כיסוי ראש מלא, ומי שאינה עושה כך גורמת שבניה לא יהיו חשובים בדורם.

נמצינו למדים כי ישנן שלוש שיטות לגבי חיוב האישה ללכת בביתה עם כיסוי ראש:  

א. מותר לה ללכת ללא כיסוי ראש (התלמוד הבבלי).

ב. עליה ללכת עם כיסוי ראש חלקי בביתה (התלמוד הירושלמי).

ג. היא חייבת ללכת עם כיסוי ראש מלא בביתה (הזוהר).

הכרעת הפוסקים

השו"ע כתב, "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק" (אבה"ע כא, ב). משמע מדבריו שדווקא בשוק (ברשות הרבים) אסור להן ללכת ללא כיסוי, אבל בבית הן יכולות ללכת פרועות ראש, וכך הבין בדבריו המגן אברהם (או"ח עה, ס"ק ד), אלא שהוא סיים שראוי לנהוג כדברי הזוהר "שלא ייראה שום שיער מאישה".

גם החתם סופר כתב "ויש לחוש לרבוצת (שמא תרבוץ) האלה (הקללה) האמור בזוהר הנ"ל, ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו (מן ההיתר ללכת ללא כיסוי ראש בבית)(שו"ת חת"ס חלק א או"ח, סי'לו).

הרב משה פיינשטין זצ"ל כתב: "ולכן לדינא (להלכה) אף שמן הראוי שיחמירו הנשים לכסות(ראשן גם בבית) כפי שסובר החתם סופר, אבל פשוט שאלו הרוצות להקל...אין להחשיבן לעוברות על דת יהודית חס ושלום" (שו"ת אג"מ אה"ע א, סי"נח).

ובילקוט יוסף כתב: "ועל פי דין מותר לאישה נשואה לילך בביתה בגילוי הראש כשאין שם אנשים זרים, אבל ראוי מאד שלא לילך גם בבית בגילוי ראש" (אוצר דינים לאישה, ס' לז).

לסיכום

א. המקור לכך שאישה צריכה לכסות את שערות ראשה הוא מהנאמר בתורה שהכהן היה פורע את ראש שער הסוטה לגנותה. משמע שבנות ישראל היו נוהגות ללכת עם שער מכוסה.

ב. אף שמעיקר הדין ניתן להקל ללכת בבית, כשאין אנשים זרים, בלי כיסוי ראש, ראוי מאוד ללכת גם בבית עם כיסוי ראש.

ג. צריך לדעת שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. לכן בעל הרוצה שאשתו תחמיר בדבר, יעשה זאת בדרכי נועם.