פרשת בהעלותך - הנונים ההפוכים

פרשת בהעלותך - הנונים ההפוכים
בפרשת השבוע מסופר  על נסיעת הארון
"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אוייבך וינוסו משנאיך מפניך, ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל",
כלומר שהארון נוסע ה' קם- קומה ה'. ושארון נח (ובנוחה) ה' שב למחנה(שובה ה' רבבות אלפי ישראל).
ישנה תופעה נדירה בפסוקים אלו והיא  שיש בצידהם נונים הפוכים, זו תופעה נדירה אין עוד אותיות הפוכות בתנ"ך, ולכן יש להקשות טובא על תופעה זו :
א.  מדוע דווקא האות נון יש בה אופציה שתהיה הפוכה.
ב. מדוע דווקא בפרשיה זו מופיעה תופעה זו.
ג. מה באה לסמן נון הפוכה זו -דבר רע כמו נפילה או שמא דבר חיובי ?
הרב חנניה מלכה 6.6.14

מיקום הפרשיה
ספר במדבר כמו הרבה ספרים בתנך מתחלק באופן כללי לשניים ישנה עליה גדולה בתחילתו , סופרים את בני ישראל(פ"א) מסדרים אות במקומם (פ"ב)  מחליפים את הבכורות  בלויים (פ"ג) נותנים תפקיד לבני לוי  (פ" ג-ד) מקדשים את הלויים (פ"ח) תאור העננים והחצוצרות (פ"ט-י) וכבר אמורים לצאת לדבר ואז מגיעה פרשיית ויהי בנסוע הארון ואחריה מגיעה סדרת נפילות המתאוננים והמתאווים (פרק יא) מרים מדברת במשה (יב) המרגלים (יג-יד) קורח (טז-יז) בלק(כב-כה) .
בין שיא העליה לשיא הנפילה מגיעה פרשיית ויהי בנסוע הארון ויש לשאול למה? שהרי ברור שמבחינת סדר מסע המחנות אין מקומה כאן  בסוף  מסע המחנות  אלא  או בהתחלה או באמצע וכאן היא נזכרת בסוף.
 
האות נ
באשרי יושבי ביתך יש את סדר אותיות הא-ב  מלבד האות נון וחז"ל למדו במסכת ברכות שהסיבה לדבר היא מפני שהאות נון מייצגת את הנפילה ויש פסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל", שח"ו מתארת מפלה גדולה. ולפי"ז האות נון מייצגת נפילה גדולה
ולפי"ז מובן מדוע היא נמצאת לפני הירידה הגדולה שהרי היא מרמזת על נפילה גדולה שהולכת להיות.
 
אך בירושלמי קראו את הפסוק אחרת נפלה לא תוסיף , כלומר לנפילה יש סוף.   ונקום ממנה  לכן לאחר הפסיק נפלה לא תוסיף,   גרסו את ההמשך קום בתולת ישראל תהיה תקומה.
ולפי זה האות נון מייצגת דווקא שאין נפילה מוחלטת עד הסוף אלא לכל נפילה יש סוף , ולפי זה האות נון היא אות המעודדת ואומרת כי בעזרת ה' נקום.
 
ארון  אור - נ
הארון מייצג אור גבוה מאוד האור הזה נקרא בספרים אור שער החמישים או למעשה אור ה- נון,  זהו אור גבוה שאי אפשר להשיגו בעולם הוא ממוצע בין העולם הזה העוסק בשביעיות שבתות , שמיטות וכו' הקשורות למספר שבע לבין העולם העליון, הוא קיים ולא קיים ולכן בספירת העומר נאמר " תספרון חמישים יום" אף בפועל איננו סופרים יום זה, מין מדרגה מיוחדת שכללי העולם לא עובדים בה ולכן בשנת החמישים כל העבדים משתחררים והאדמות חוזרות לבעליהן .
בארון יש לוחות שהם לא מכאן , תורה משמיים, הם פיזית כאן אך מקורם  לא מכאן אלא ממקום אחר.
שער הנון הוא מקום גבוה מאוד שם אין נגיעה ואין נפילה זהו המקום הבטוח שלנו , נקודת הקודש שלא נפגמת.
זרש דרך אגב רצתה ליגוע במקום זה ולכן אמרה להמן (אסתר פ"ה) יעשו עץ גבוהה חמישים אמה, המן חשב לגוע בשורש זה אבל בסוף נתלה עליו.
 
נון הפוכה
עניין הנון הוא דואלי יש לו שתי בחינות , הוא מסמל את הנפילה אך הוא מסמל כי גם בשעת הנפילה אין נפילה עד הסוף יש מקום שאי אפשר להפיל בנשמת היהודי ובנשמת העם  בחינת "נפלה לא תוסיף" .
ארון הקודש מייצג נקודה זו, ארון הקודש המונח בקודש הקודשים מקום בו היה ה' מתגלה מבין שני הכרובים , מזכיר ושולח לישראל אור מיוחד שתמיד יחזיר אותם לאביהם שבשמיים,  בחינת התשובה קשורה למקור זה " התשובה ממקור הבינה היא באה" וכידוע ישנם חמישים שערי בינה.
 
קומה
הנון כאמור מייצגת שתי בחינות הפוכות הנעוצות זו בזו , בגלל שיש לנו מקור קדוש שתמיד אנו קשורים אליו, איננו חוששים בזמן הנפילות, לניתוק מוחלט גם שיש משברים ועליות וירידות יש נקודה פנימית שתמיד תחזיר אותנו אליה היא הופכת אותנו מהכי רחוקים להכי קרובים , מפאת גודל מעלתה.
מהנפילה לקימה, נפלה לא תוסיף ,  (ליפול)  קומה בתולת ישראל.  אותה בחינת קומה ה' ויפוצו אוייבך.
היא נקודת המקוה שלנו (קומה - מקוה) והיא התקווה שלנו (מלשון קיווי).
 
החומש השישי
נמצינו למדים כי מעבר לחמישה חומשי תורה הנמצאים במסגרת העולם המדברים על מצוות המייצגות קרוב , ועל עבירות המצייגות ריחוק,    מלמדת אותנו התורה על חומש שישי המלמד אותנו שאין ריחוק  אמיתי טוטאלי  המנתק , אלא יש כוח בעולם הנקרא אור הנון הנקרא בספרות הפנימית אור הבינה או אימא או רוח התשובה, שתמיד יחזיר אותנו למקומנו ולמקורנו והוא נקודת העידוד שלנו.