פרשת עקב - לימוד תורה שלא לשמה
"לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, בָּא לִשְׁמָהּ" (פסחים נ:) האם מותר ללמוד תורה שלא לשמה?
הרב חנניה מלכה 14.8.14
"לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, בָּא לִשְׁמָהּ" (פסחים נ:).
שאלה
האם מותר ללמוד תורה שלא לשמה?
סתירה בגמרות
בנושא זה ישנה סתירה בין הגמרות: מחד אומרת הגמרא כי אסור ללמוד תורה שלא לשמה. "תניא היה רבי בנאה אומר...כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות" (תענית ז.).
ומאידך נאמר "אמר רב יהודה אמר רב, וכן מובא בגמרא: "אמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (סוטה מז.).
ישוב הסתירה
בעלי התוספות מיישבים סתירה זו, וזה לשונם: "ויש לומר דתרי שלא לשמה הווי (יש שני סוגי לא לשמה): דמה שאמרנו לעולם יעסוק בתורה אפילו שלא לשמה, היינו שלומד כדי שיקרא רבי או כדי שיכבדוהו (ללמוד לשם כבוד מותר). ומה שאמרנו כל העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המוות היינו מי שלומד לקנטר.(תוד"ה וכל תענית, ז.).
כלומר גם בלימוד שלא לשמה ישנם שני סוגים: האחד לימוד שנועד לשם הנאה, כבוד או קיבול שכר, שהוא מותר. והשני לימוד שנועד לשם קינטור והשמצה, שהוא אסור.
פסק ההלכה
הרמב"ם פסק להלכה שמותר ללמוד שלא לשמה, וכתב שכך עושים בפועל: "ואמרו חכמים, לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך שמלמדים את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארצות אין מלמדים אותם אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה הדעת ויתחכמו חוכמה יתרה, מגלים להם רז זה (דהיינו ללמוד לשמה) מעט מעט ומרגילין אותן לעניין זה בנחת עד שישיגוהו" (הל' תשובה פ"ה, ה"י). וכן נפסק הדבר בשולחן ערוך (יו"ד רמו, כ): "לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".
צריך להתרגל
יש לשאול מדוע התירו חז"ל ללמוד תורה שלא לשמה הרי לימוד זה הוא לימוד הפחות במעלה?
העולם כולו מתנהל בצורה מעשית בצורה שכל עבודה מתן שכרה בצידה, ובכל עמל רואים תוצאה ושכר מיידי, ולכן ישנה בעיה בעצם הבנת המושג 'לימוד לשמה'. שכן בלימוד התורה הדבר אינו כך, לא תמיד רואים שכר בפועל. צריך להיות בעל תפיסה מופשטת עמוקה על מנת להבין שיש דבר כזה, שעובדים לא בשביל משהו מסוים אלא בגלל שכך צריך להיות. לאט לאט, לאחר שמפתחים עיניים רוחניות, התפיסה נהיית יותר מאמינה ויותר מופשטת ומסוגלת לקלוט מושגים אלו. אבל בשלב הראשון, לגיטימי הוא הדבר, שאדם הנמצא בעולם בעל חוקיות מסוימת (שמקבלים שכר על כל דבר) לא יוכל לקלוט שישנה צורה אחרת של עבודה, של הסתכלות (לימוד לשמה). ולכן חז"ל נתנו זמן לאדם שיתפתח קצת, שיגדל עד שיהיה בשל לקלוט את המושג של לימוד לשמה.
ובאמת לא כולם זוכים להגיע ללימוד לשמה, כמו שכתב הנועם אלימלך "אם לא הגיע למדרגות לימוד לשמה על כל פנים מזה אל תנח ידך כי לא במהרה יגיע אדם ללמוד לשמה כי אם על ידי התאמצות גדול בעבודתו יתברך שמו בכל המדות טובות" (נועם אלימלך, פרשת בראשית).
לסיכום
מותר ללמוד בתחילה שלא לשמה ולאט לאט מגיעים ללימוד לשמה. ולכן על ההורים להבין שילדיהם בשלבים הראשונים של הלימוד (שלב ראשון יכול להיות גם בתקופת הנערות) צריכים תמריצים (ממתקים ופרסים) על מנת ללמוד, כדי שלאט לאט הם יגיעו בעזרת ה' למדרגה של לימוד תורה לשמה.
|
