מהי מידת הרחמים

מהי מידת הרחמים
"מאריך אפיה וגבי דיליה" (מדרש תהילים, מזמור י). במהלך הימים הנוראים אנו מרבים לבקש מה' הטוב שיתנהג עימנו במידת הרחמים. חז"ל למדונו ש"כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יוותרו חייו" (ב"ק נ.). כיצד אם כן מבקשים אנו מה' יתברך שימחל לנו על חטאינו?
הרב חנניה מלכה 22.9.14


 אמונת שכר ועונש
        אחד מיסודותיה הגדולים של היהדות, הוא אמונת השכר ועונש. ה' הטוב קבע בתורתו כי ברגע שאנו עושים את הטוב בעיניו הוא משלם לנו שכר טוב, ואם לאו, ההיפך, חס ושלום.

בכל יום לאחר התפילה אנו מצהירים כי אנו מאמינים בעיקרון הזה:

"הֲרֵי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה..."שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים" (שלש עשרה עיקרים).

אין ויתורים

מעבר להבנה כי ה' משלם שכר טוב לצדיקים ומעניש לרשעים, חז"ל ביארו לנו כי ה' הטוב אינו ותרן: "אמר ר' חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יוותרו חייו" (ב"ק נ.). על פי הבנות אלו יש לשאול, אם ה' משלם שכר ועונש ולא מוותר לבריותיו על שום דבר, מהי מידת הרחמים שאנו מבקשים מה' שיתנהג בה עימנו?

רחמים - הארכה

מידת הרחמים אין פרושה וותרנות אלא הארכת זמן.

במקום להחיל את הדין במלוא תוקפו מיד, באה מידת הרחמים ומאריכה את הדין, ונפרעים מן האדם לאט לאט. והדברים מבוארים היטב בגמרא במסכת עבודה זרה:

"משל למה הדבר דומה, לאדם שנושה (גובה חוב) משני בני אדם, אחד אוהבו ואחד שונאו. אוהבו נפרע ממנו מעט מעט, שונאו נפרע ממנו בבת אחת" (ע"ז ד.).

ארך אפיים

אחד מהביטויים למידת הרחמים הוא "ארך אפיים". הגמרא מבארת שהקב"ה מאריך את אפו, אבל בסוף גובה את שלו.

"א"ר יודן, מאן דאמר רחמנא וותרן הוא ליוותרון מעוהי, (מי שאומר שהקב"ה ותרן, יוותרו מעיו) אלא מאריך אפיה וגבי דיליה (אלה מאריך אפו וגובה את שלו)(מדרש תהילים, מזמור י).

אבנים קטנות

בזוהר הקדוש מובא משל נפלא בעניין זה: משל למלך שאמר לבנו שאם יחטא כלפיו יזרוק עליו אבן גדולה. לאחר זמן חטא הבן, ולא ידע המלך מה לעשות. שכן מצד אחד חייב הוא לקיים את דיבורו, ומאידך אינו רוצה להרוג את בנו. והיה המלך מצטער. עד שבא יועץ אחד ואמר לו שיפרק את האבן לאבנים קטנות, ויזרוק את האבנים הקטנות על בנו, ובכך למעשה הוא גם יקיים את דיבורו וגם יציל את בנו.

רחמנא

גם ה' הטוב, מחד גזר בתורתו שהחוטא ייענש, ומאידך רוצה ה' כי בניו יחזרו בתשובה ולא שימותו בחטאם, לכך באה מידת הרחמים ומאריכה את חרון האף - את הדין, ונותנת לאדם עוד שהות על מנת שיחזור בתשובה לה' יתברך.

בארמית נקרא ה' "רחמנא" - רחמן. כיוון שכל העולם קיים בזכות מידת הרחמים הנותנת לנו עוד ועוד זמן עד אשר נשוב אל ה'.

לסיכום

כאשר אנו מבקשים שה' יתנהג עימנו במידת הרחמים אין אנו מבקשים שיוותר לנו, אלא אנו מבקשים שייתן לנו עוד תוספת זמן, או לחילופין, שיפרע מאיתנו לאט לאט על מנת שנוכל לעסוק בתשובה.