יום כיפור - כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי

יום כיפור - כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי
"וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ" (ויקרא כג, לב). נאמר בגמרא (ברכות ח:) כי כל האוכל בערב יום כיפור וצם ביום כיפור, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה יומיים. כיצד ניתן להבין שמעלת צום ומעלת אכילה ושתייה תהיינה שוות?
הרב חנניה מלכה 2.10.14


המקורות בתורה
   בתורה נאמרו שני פסוקים הסותרים זה את זה. באחד נאמר שצריך לצום בעשירי לחודש תשרי. "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא כג, כז). ובשני נאמר שצריך לצום בתשיעי לחודש תשרי "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ" (שם, לב).
הגמרא כבר עמדה על סתירה זו ויישבה: "תנא ליה חייא בר רב מדפתי. כתיב: ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב. וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך, כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח:).
כלומר הגמרא למדה מהסתירה בין הפסוקים, כי האוכל בתשיעי בתשרי, וצם בעשירי בתשרי(ביום הכיפורים), מעלה עליו הכתוב כאילו צם
בתשיעי ועשירי. גמרא זו נפסקה להלכה "מצווה לאכול בערב יום הכיפורים ולהרבות בסעודה" (שו"ע או"ח תרד, א).

קושיית המפרשים:
   המפרשים השונים התקשו בשתי שאלות עיקריות.
א. מדוע נצטווינו לאכול בתשיעי?
ב. כיצד ניתן להבין שלאכילה ולצום יהיה שכר שווה?
הם תרצו מספר תירוצים, על דרך הנגלה ועל דרך החסידות והפנימיות:
א. הסבר הרא"ש: להקל עלינו ביוה"כ.
הרא"ש מבאר כי ה' יתברך דואג לנו, ולכן לאחר שגזר עלינו לצום בעשירי לחודש (דהיינו ביום הכיפורים), גזר עלינו לאכול קודם לכן על מנת שיהיה לנו קל ביום הצום עצמו. וזה לשונו:
"להראות חיבתו של המקום ברוך הוא לישראל. כאדם שיש לו ילד שעשועים וגזר עליו להתענות יום אחד, וצוה להאכילו ולהשקותו ערב יום התענית, כדי שיוכל לסבול את התענית. כך הקב"ה, מכל ימות השנה לא ציווה לישראל להתענות אלא יום אחד, לטובתן, לכפר על עוונותם, והזהירם לאכול ולשתות ערב התענית (מפאת אהבתם והדאגה להם)" (רא"ש על מסכת יומא, פ"ח, סי"כב).
ב. הסבר שיבולי הלקט: להקשות את הצום ביום כיפור
בעל "שיבולי הלקט" מבאר כי מטרת הציווי על האכילה בתשיעי לחודש תשרי היא לגרום לכך שהצום ביום כיפור יהיה קשה יותר, שכן מי שאוכל הרבה לפני הצום, קשה לו הרעב יותר. וזה לשונו: "טעם למצוות אכילה ושתייה בערב יום הכפורים...מפני שכאשר אוכל ושותה בערב יום הכפורים ומתענה ביום הכפורים, קשה לו העינוי ביותר" (שיבולי הלקט סי' שז). הסבר "שיבולי הלקט" הוא הפוךמהסבר הרא"ש, אך הוא עונה על השאלה מדוע האכילה לפני הצום תחשב כעינוי.
ג. הסבר השפת אמת (על הש"ס) - שיהיה קל לסלוח לחבר
השפת אמת על הש"ס מבאר שכיוון שעברות שבין אדם לחברו יום הכיפורים אינו מכפר, מטרת האכילה בערב יום כיפור היא לגרום לאדם להגיע למצב בו הוא יהיה נינוח ומוכן לסלוח לחברו.

וזה לשון קודשו:"הטעם למצות אכילה ושתיה בערב יום הכפורים, מפני שעל ידי אכילה ושתיה יהיה שמח וטוב לב, ומיושב בדעתו. כמו שכתוב: ויאכל בועז וישת וייטב לבו...לפיכך ציוותה התורה שיאכל וישתה בערב יום הכיפורים, כדי שיתפייס, עם חבירו קודם יום הכיפורים. וכמו ששנינו: עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" (שפת אמת יומא, פא.).
ד. הסבר הטור - להראות שאנו בטוחים שה' יזכה אותנו בדין
הטור מבאר כי סיבת האכילה היא להראות שאנו בטוחים בה' שיוציאנו זכאים בדין, והוא מביא מדרש בעניין:
"מעשה בשוטר העיר (איש חשוב) שאמר לעבדו: קנה לי דגים. ולא מצא אלא דג אחד ונתן בו זהוב.והיה שם יהודי חייט והוסיף עליו עד שהעלוהו לחמשה, ונשאר לחייט (הוא קנה אותו). בא העבד אל אדוניו וסיפר לו כל המאורע. שלח השוטר אחר החייט ואמר לו: מה מלאכתך? אמר לו: חייט. אמר לו: ולמה קנית דג שווה זהוב בה' זהובים, ולא עוד אלא שלקחתו מידי עבדי ששלחתיו לקנותו לי? השיב לו: והיאך לא אקננו אפילו בי' כדי לאוכלו ביום כזה שציוונו הקב"ה לאכול ולשתות, ושאנובטוחים שהקב"ה יכפר לנו עוונותינו. אמר לו: אם כן, יפה עשית. ופטרו והלך לשלום" (טור או"ח, תרד).
ה. הסבר הרמ"ק - על מנת שנוכל לקיים את מצוות התשובה ביום הכיפורים בשמחה
הרמ"ק שואל שאלה, הרי את כל המצוות צריך לעשות בשמחה, אם כן כיצד ניתן לקיים את מצוות התשובה ביום כיפור - יום בו מתענים ומתוודים ומלאים צער - בשמחה? והוא עונה, שעל ידי האכילה ביום שלפניו, אנו נכנסים ליום הכיפורים בשמחה. כך יוצא שאנו מקיימים את מצוות התשובה בשמחה וזה לשון קודשו:
"דרך כל ישראל לשמוח בערב יום הכיפורים ולתקן סעודה יפה. וכן הדין וכן פרשו בגמרא.ואומנם הטעם לזה יתבאר במה שהקשו בזוהר (ח"ג ח:) כי התשובה היא אחת ממצוות עשה. ובכל מצוות עשה צריך השמחה ואם כן השב בתשובה עיקרו ההכנעה והדאגה, וא"כ שמחה בתשובה היאך?...וכנגד זה אמרו בגמרא: "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". מפני שעינוי העשירי אינו נרצה לפניו מפני שהוא בדאגה, אלא אם שמח בתשיעי אז מתקבל תענית העשירי. אם כן נמצא שמחת התשיעי מעין צום ותשובת העשירי" (רמ"ק, דרך עבודת יום הכיפורים).
ו. הסבר השל"ה הקדוש - לענות את שתי הנפשות
 ידוע כי לכל אדם יש שתי נפשות, אחת חומרית ואחת רוחנית יותר.
הנפש החומרית אוהבת חומר ושונאת רוח. והנפש הרוחנית אוהבת רוח ושונאת חומר. כדי לענות את הנפש החומרית צריך לנתק אותה מהחומר ולחבר אותה לרוח, וכדי לענות את הנפש הרוחנית צריך לנתק אותה מהרוח ולחבר אותה לחומר.
בתורה נאמר: וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא כג, כז). משמע שצריך לענות את שתי הנפשות החומרית והרוחנית. את הנפש החומרית אנו מענים ביום כיפור על ידי הצום. אך מה עם הנפש הרוחנית. כיצד נענה אותה? מסביר השל"ה הקדוש שעל ידי ריבוי אכילה ושתייה בתשיעי, אנו מענים גם את הנפש הרוחנית.
יוצא שבתשיעי אנו מענים את הרוח ובעשירי אנו מענים את הגוף. ולכן כל האוכל בתשיעי כאילו צם תשיעי ועשירי שעל ידי אכילתו בתשיעי הוא משלים את עינוי שני חלקי הנפש באופן מלא. וזה לשונו: "ועיניתם את נפשותיכם. פירוש נפשותיכם, רומז לב' נפשות דהיינו גוף ונפש. ועינוי הגוף הוא התענית ועינוי הנפש הוא האכילה. ובתשיעי מענין הנפש דהיינו האכילה, וביום הכיפורים מעניין את הגוף. ובזה הם שניהם מעונין" (של"ה על יומא, ס'קל).
ז. הסבר השפת אמת על התורה. לעשות תשובה בשורש החטא
הסיבה לחטאי האדם היא האכילה הלא נכונה, שכן כאשר אוכלים לא נכון מעוררת האכילה את הצדדים החומריים הגורמים לנו לחטוא. השפת אמת מבאר כי מכיוון ששורש כל החטאים הוא באכילה, לכן לפני שאנו צמים אנו מתקנים את שורש החטא בכך שאנו אוכלים אכילה של מצווה. וזה לשון קודשו:
"במאמר: האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי, שהוא ההכנה אל התענית. ואמרו קדושי עליונים כי באכילת יום זה מתקנים אכילת כל ימות השנה...שבשעת התשובה זוכרין בסיבההמביאה אל החטא, ע"י זה מתקנין את גוף החטא...ולכן סומכים אכילה ושתייה לתשובת יום הצום לתקן סיבות החטא שהוא אכילה ושתייה" (של"ה על יומא ס'קל).


לסיכום
   בארנו שבעה טעמים מדוע צריך להרבות באכילה בתשיעי בתשרי:
לרא"ש - שיהיה יותר קל לצום ביום כיפור.
לשיבולי הלקט - שיהיה יותר קשה לצום ביום כיפור.
לטור - כדי להראות את בטחוננו בה' שיוציא אותנו זכאים בדין.
לשפת אמת על הש"ס - כדי שתהיה לנו יכולת לסלוח לחברנו.
לרמ"ק - על מנת שנוכל לקיים את מצוות התשובה בשמחה.
לשל"ה הקדוש - על מנת שנענה את שתי הנפשות.
ולשפת אמת על התורה - על מנת לעשות תשובה בשורש החטא (פגם האכילה).