ענני כבוד

ענני כבוד
ענני כבוד - אורות מקיפים "וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות יג, כא). מהם ענני הכבוד שלזכרם אנו יושבים בסוכה?
הרב חנניה מלכה 10.10.14
 
הקדמה

בתורתנו הקדושה מובא שמטרת הישיבה בסוכה היא כדי שנדע ונזכור כי ה' דאג לבני ישראל והושיבם בסוכות כאשר הוא הוציא אותם מארץ מצרים: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג).

בגמרא נחלקו התנאים מהן הסוכות בהם ישבו בני ישראל שלזכרם אנו בונים סוכות כיום ויושבים בהם. לדעת רבי אליעזר מדובר על ענני כבוד שהושיב ה' את בני ישראל בתוכן, ולדעת רבי עקיבא מדובר על הסוכות שבנו להם בני ישראל כאשר הם יצאו ממצרים. "כי בסכות הושבתי את בני ישראל - ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזררבי עקיבא אומר, סוכות ממש עשו להם" (סוכה יא:). להלכה פסקו הטור והשולחן ערוך (או"ח תרכה), כי הסוכות שעליהן מדבר הכתוב הם ענני הכבוד ולזכרם אנו יושבים בסוכות, ומכיוון שלהלכה יושבים בסוכה זכר לענני כבוד, יש לבאר מהם ענני כבוד אלו ומהו עניינם.

המקור בתורה לשבעה ענני כבוד

בתורה מוזכרים בשבעה מקומות שונים, כי בתקופת המדבר היה ענן שהלך עם בני ישראל.

1. "וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות יג, כא).

2. "וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם" (במדבר יד, יד).

 3. "וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה" (שם).

4. "וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים" (שם ט, יט).

5. "וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לו).

6. "וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ" (שם, לז).

7. "כִּי עֲנַן יְהֹוָה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם " (שם, לח).

במדרש למדו משבעה פסוקים אלו כי למרות שהכתוב נוקט בלשון ענן דהיינו ענן יחיד, היו שבעה ענני כבוד שהקיפו את בני ישראל.

"את מוצא שבעה ענני כבוד היו, אלו הן: וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן הרי אחד, ועננך עומד עליהם הרי שתים, ובעמוד ענן הרי שלשה, ובהאריך הענן ארבע, ובהעלות הענן חמשה, ואם לא יעלה הענן ששה, כי ענן ה' על המשכן, שבעה" (מדרש תנחומא בשלח, פרק ג).

מה היו עושים ענני הכבוד

במדרש מתואר כיצד סככו והגנו שבעת ענני הכבוד על בני ישראל: "ארבעה לארבע רוחות השמים וא' מלמעלן וא' מלמטן ואחד שהיה מהלך לפניהם רחוק ג' ימים והיה מכה לפניהם את הנחשים ואת העקרבים ואת השרפים ואת הסלעים. ואם היה מקום נמוך היה מגביהו ואם היה מקום גבוה היה משפילו, ועושה אותם מישור, שנאמר (ישעיה מ): כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו" (במדב"ר פרשה א, פסקה ב).

אפילו לגיהוץ הבגדים ולהחלפתם לא היו צריכים בני ישראל בהיותם במדבר, בזכות ענני הכבוד. כפי שמבאר רש"י על הפסוק: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה" (דברים ח, ד), "ענני כבוד היו שפין בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים. ואף קטניהם (הילדים הקטנים)כמו שהיו גדלים, היה גדל לבושן עמהם" (רש"י שם).

שקטים ושלוים

רבי חיים ויטאל מתאר את הנחת ואת השלוה שהיו לבני ישראל בלכתם במדבר בזכות ענני כבוד אלו:

 "כי תיכף בנסעם מן המחנה היו מזדמנים להם ז' ענני כבוד הנכללים כולם בשם ענן ה'. ענן של רחמים המקיפם משש רוחות והוא מיישר להם הדרך, מגביה הנמוך ומשפיל הגבוה. ולא היו מרגישים שום צער כלל אלא אדרבה הולכים כעל כנפי נשרים, כי אין להם שום צער כי הולכים הם במנוחה עצומה כעל כנפי נשרים תוך ענני כבוד מעל ראשם ומד' רוחותיהם, לבל יכם שרב ושמש. ומתחתם, כדי שהענן יוליכם והם שקטים ושלווים, וענן הז' מיישר הדרך באופן שלא ירגישו כלל שום טורח הדרך" (עץ הדעת טוב, בהעלותך).

יחס מיוחד

ענני הכבוד ביטאו את היחס המיוחד שנתן הקב"ה לעם ישראל בכך שהוא דאג להם וסכך עליהם. העובדה שה' הגדול דאג לפרטים הקטנים - בגדים ואוכל - של עם ישראל, גילתה את האהבה הגדולה שלו לעם ישראל. בגלל יחס מיוחד זה שקיבלו ישראל, הייתה הקפדה יתרה עליהם כאשר הם חטאו: "כך אמר הקב"ה לישראל אני נשאתי אתכם על ענני כבוד ואתם אומרים: היש ה' בקרבנו? לפיכך, יבוא השונא וישלוט בכם" (שמו"ר, פרשה כו).

"הזונה, בשעה שיש לה אוהב והוא מכבדה בחפץ, היא מראתו לחברותיה ואומרת: ראו כמה כבדני אוהבי. ואתם בית ישראל לא עשיתם כן. אלא עשיתי לכם נסים וגבורות שהיו ענני כבוד מקיפין אתכם והמן יורד והבאר עולה והשליו מצוי, ולא קלסתם אותי, ולא הייתם כזונה לקלס אתנן" (שמו"ר, פרשה לב).

ענני כבוד - סוג של הארה

ענני הכבוד, מלבד היותם ענני שמירה והגנה, הם ממשיכים הארה מסוימת על מי שנמצא בתוכם. כל אדם יכול לזכות להארה כזו בתנאי שהוא במעלה הראויה, כפי שמעיד המלאך שהתגלה לרבי יוסף קארו, לאחר שהוא סיים ללמוד את ש"ס המשניות בעל פה, ואמר לו: "כיון שגמרת כל שישה סדרי משנה, ענני עומד עליך. דהיינו כלל ז' ענני כבוד מתחברים כאחד ומלווים אותך תדיר" (מגיד מישרים אחרי מות). כלומר ענני כבוד הם סוג של הארה כל שהיא.

ענני כבוד - הארת אור מקיף

בתורת החסידות מבואר שהארת ענני הכבוד היא אור מקיף שהקיף את בני ישראל. לזכרה של הארה זו אנו בונים סוכה, ולמעשה על ידי הישיבה בסוכה, אנו רוצים להמשיך עלינו הארה זו. בתחילה נביא סימוכין ממספר מקומות לכך שהסוכה באה להמשיך את ההארה הנקראת אור מקיף, ולאחר מכן נבאר, עד כמה שאפשר, מהי הארת האור המקיף הנ"ל.

סוכה ואור מקיף

רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בספרו רסיסי לילה:

"כי בסוכות הושבתי וגו' הם ענני כבוד המקיפים אותם, שזכו על ידי זה להשגת אור המקיףשלמעלה מהשכל" (רסיסי לילה, נד).

וכן כתב רבי חיים ויטאל:

"והנה זהו טעם מצות סוכה כל שבעת הימים של החג. כי הנה עניין הסוכה הוא אור מקיף...ואנחנו ישראל...עושים סוכה ויושבים בצל אור המקיף ההוא המתפשט בה המקיף וסובב אותה כעין סוכה, כדי שנמשיך אלינו מן האור המקיף ההוא. וזה סוד מה שאמרו חז"ל כי הסוכה היא כנגד ענני כבוד אשר במדבר...והם ז' עננים כנגד ז' מקיפים...וכנגדם הם ז' ימי הסוכה" (שער הכוונות דרושי חג הסוכות, דרוש ד').

על פי דברי רבי חיים ויטאל אלו ניסח רבי נתן מברסלב תפילה לקראת חג הסוכות וזה לשון קודשו:

"ונזכה שיומשך עלינו על ידי מצוות ישיבת סוכה, כל השבעת ענני כבוד שהקיפו את ישראל במדבר, ופרוס עלינו סוכת שלומך. ונזכה להשיג השגת המקיפים הקדושים השגת רוח הקדש, על ידי מצוות סוכה כראוי בקדושה ובטהרה ובשמחה" (ליקוטי תפילות, כא).

 וכן כתב השפת אמת בעניין חג הסוכות: "והפירוש, כי בחג הוא בחינת אור מקיף, שזה עניין סוכה כנודע. ופירוש מקיף הוא אור היותר גדול ותוספות פאר וכבוד, ולכך נקרא ענני כבוד שהוא חיבה יתרה" (שפת אמת, ליקוטים לסוכות).

אור מקיף ואור פנימי

ישנם שני מושגים המבוארים בהרחבה בתורת הפנימיות, והם אור מקיף ואור פנימי.

בכל אדם יש קדושה הנמצאת בתוכו. קדושה זו באה לו על ידי עמלו בתורה במצוות. דהיינו על ידי מאמץ בעבודת ה', קונה האדם לעצמו בקניין גמור קדושה מסויימת והיא הנמצאת בתוכו. אור זה הנמצא בתוכו נקרא אור פנימי, דהיינו אור הנמצא בפנימיות האדם, ושיעור אור זה משתנה מאדם לאדם לפי עבודת ה' של כל אחד ואחד.

ישנו מושג נוסף הנקרא אור מקיף. אור מקיף הוא האור הנמצא מחוץ לאדם מסביב לו ושואף להיכנס פנימה לתוכו. כלומר, האור המקיף הוא פונטציאל הקדושה הקיימת מחוץ לאדם הרוצה ושואף ומחכה לאדם שיכניס אותה לתוכו על ידי מעשיו הטובים. אור זה מקיף את האדם מכל צדדיו ולמעשה דוחפו מבחוץ להתקדם ולהתקדש.

מהם המקיפים והפנימים

ועל ב' סוגי אורות אלו כתבו רבים מגדולי החסידות, ונביא חלק מהם:

"ידוע דיש אור פנימי ואור מקיף. פירוש מה שהאדם השיג זה נקרא אור פנימי, ומה שהקב"ה מנהיגו, למעלה מהשגתו, זה נקרא אור מקיף" (דובר צדק, אחרי מות).

"ובנשמה יש בו אור פנימי, המחיה ומתפשט בתוכם, ואור מקיף מבחוץ, להעלותם למדרגה עליונה יותר מכפי ערכם, והוא מה שאינו יכול להתפשט בתוכם, והוא שורש הנשמה בשמים ממעל, שרק ניצוצות נשלחים מאיתה לתוך הגוף להנהיגו" (אור תורה, אות ו).

"ויש לפרש על פי מה דמקובל בידינו, דלנפש חיה הלזו השוכנת בקרבנו, יש גם כן אור פנימי ואור מקיף כמו בכל אורות העליונים, היינו אותו חלק אשר באפשרי שיהיה נגבל בכלי הוא לאור פנימי, וחלק שאי אפשר לו להיות נגבל נשארת לאור מקיף" (אגרא דכלה קצו).

"באדם, הנפש רוח נשמה המתפשטים בגופו הם אור הפנימי שלו. והחיה והיחידה המאירים עליו מבחוץ, הם אור המקיף. תפקיד אור המקיף הוא לסייע לו שיעלה ממדרגה למדרגה(פתחי שערים נתיב עיגולים ויושר, פתח ה').

"כי יש אור פנימי בפנים ונכלל בתוך הגוף, והמלבוש סובב את הגוף, ועל המלבוש הם האורות המקיפים, ועומדים מחוץ המלבושים" (בא"ח ש"ר, בראשית).

שהמקיף יהיה פנימי

האור המקיף גדול בהרבה מהאור הפנימי, שכן האור הפנימי הוא מוגבל למקום מסוים, לאדם. אך האור המקיף הוא בלתי מוגבל למקום מסוים, ולכן גדול הוא מהאור הפנימי. מטרת האדם בעולם היא להפןך כמה שיותר מהאור המקיף לאור פנימי, דהיינו לקדושה הנמצאת בתוכו.

למעשה ההבדל בין צדיק גדול לאדם פשוט הוא לא באור המקיף, שכן מבחינת פונטציאל הקדושה דהיינו האור המקיף כולם שוים. ההבדל הוא כמה אור מקיף נהפך אצל האדם לפנימי, דהיינו כמה האדם קידש את עצמו על מנת לקבל את האור המקיפו מסביב.

מצוות של מקיפים

ישנן מצוות שנועדו להמשיך על האדם אור מהאורות הפנימיים וישנן מצוות הממשיכות על האדם הארה מהאורות המקיפים. דוגמאות למצוות כאלו הן:

א. התעטפות בטלית ממשיכה על האדם אור מקיף כפי שמבאר הבן איש חי: "ובזה מובן הטעם דהציצית...הוא בחינת אור מקיף" (בא"ח שם).

ב. הטבילה במקווה ממשיכה על הטובל אור מקיף, שכן האדם הטובל במקווה מוקף כולו במי המקוה.

ג. היושב בארץ ישראל ומקיים את מצוות ישיבת ארץ ישראל מוקף כל כולו באוירא דארץ ישראל.

ד. מצוות הסוכה.

מטרת הישיבה בסוכה - להמשיך אור מקיף עלינו

 על ידי מצוות הסוכה האדם ממשיך על עצמו הארה הנקראת אור מקיף, כעין הארת ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל בצאתם ממצרים. לא בכדי בחג הסוכות מקיפים את התיבה באמירת ההושענות ועושים שבע הקפות בשמחת תורה.

ועל פי דברינו מובנת יותר בקשת ה"יהי רצון" לפני הכניסה לסוכה, המובאת בסידורי התפילה של בני עדות המזרח:

"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים...עָשִׂינוּ הַסֻּכָּה כְּמִצְוַת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הִיא כְּנֶגֶד עַנְנֵי כָבוֹד. כַּכָּתוּב (במדבר י, לד): "וַעֲנַן יְהֹוָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם". וְהֵם שִׁבְעָה עֲנָנִים. וּכְנֶגְדָּם הֵם שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכָּה. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּצֵל אוֹר הַמַּקִּיף הַמִּתְפַּשֵּׁט עָלֶיהָ הַמַּקִּיף וְסוֹבֵב אוֹתָהּ. וּבִישִׁיבָתֵנוּ בָּהּ יִמָּשֵׁךְ אֵלֵינוּ מִן הָאוֹר הַמַּקִּיף הַהוּא".

לסיכום

ענני הכבוד הם שבעה עננים שהקיפו את בני ישראל בצאתם ממצרים, סככו והגנו עליהם. ובתורת הפנימיות מבואר שהארה זו של ענני הכבוד היא הארת אור מקיף שהייתה מסביב לבני ישראל. ועל מנת לזכות להארה זו אנו יושבים בסוכה.