 טוען |
|
|
פרשת ואתחנן - תפילות שאינן נענות בפרשת השבוע מסופר על תפילותיו הרבות של משה רבנו לה' יתברך שיכניס אותו לארץ שנענו בשלילה. לפעמים ישנם מצבים בהם אנו נמצאים בצרה ומתפללים מעומק הלב לה' יתברך, מבקשים ומתחננים שיעזור לנו, אך ה' לא עונה בחיוב לתפילתנו ולבקשתנו. מדוע קורה דבר זה? הרב חנניה מלכה 30.7.15 תפילות שאינן נענות "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג, כו) שאלה בפרשת השבוע מסופר על תפילותיו הרבות של משה רבנו לה' יתברך שיכניס אותו לארץ שנענו בשלילה. לפעמים ישנם מצבים בהם אנו נמצאים בצרה ומתפללים מעומק הלב לה' יתברך, מבקשים ומתחננים שיעזור לנו, אך ה' לא עונה בחיוב לתפילתנו ולבקשתנו. מדוע קורה דבר זה? המתפללים הראשונים בתורה הקדושה מסופר על הרבה אנשים שהתפללו לה' בעת צרה. יצחק ורבקה התפללו לה' שייתן להם בן, חנה אף היא התפללה לה' מעומק ליבה שייתן לה בן, דוד המלך התפלל לה' שיצילהו מיד אויביו וצריו, חזקיהו התפלל לה' על מנת שירפאהו ממחלתו, מנשה התפלל לה' כאשר צר עליו צבא אשור, יונה התפלל לה' ממעי הדגה שיצילהו, ועוד. תפילות שנענו המכנה המשותף לכל התפילות הללו הוא שכולם נענו בחיוב. את תפילת יצחק ורבקה שמע ה' ונתן להם בן. לחנה הבטיח עלי שתפילתה התקבלה, ושה' ייתן לה את שאלתה. דוד מלך ישראל נענה וניצל מיד אויביו. חזקיהו נענה והובטח לו שיתרפא. אף ליונה ה' נענה, והדג פלט אותו ממעיו החוצה אל היבשה. תפילה שלא נענתה בפרשת השבוע מסופר על תפילות שלא נענו והם תפילותיו הרבות של משה רבנו לה' יתברך שיכניס אותו לארץ "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. אֲדֹנָי יֱהֹוִה...אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן" (דברים ג, כג - כה). חמש מאות וחמש עשרה תפילות התפלל משה רבנו כפי שמבאר המדרש: "ומניין שהתפלל משה תקט"ו (515) פעמים, שנאמר: ואתחנן אל ה'. מנין ואתחנ"ן הכי הוו"(ילק"ש פ"לא, רמז תתק"מ). עוד מובא במדרש כי למשה רבנו היו טענות טובות ומוצדקות מדוע תפילתו צריכה להיענות: "באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה: רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך יגיעי ועמלי וצערי שנצטערתי עליהן במצוות, עד שקבעתי בהן תורה ומצוות. אמרתי כשם שראיתי בצערם כך אראה בטובתם, ועכשיו שהגיעה טובתם של ישראל, אתה אומר לי: לא תעבור את הירדן הזה. הרי אתה עושה תורתך פלסטר, דכתיב "ביומו תתן שכרו", וזו היא שילום של ארבעים שנה שעמלתי עד שהיו עם קדוש?!" (שם). מגיע לו שיתקבלו תפילותיו למשה רבנו זכויות רבות. מסירות נפשו למען עם ישראל במהלך חייו אינה דבר של מה בכך. לכאורה אין שום סיבה שתפילתו לא תתקבל כשם שהתקבלו תפלותיהם של יצחק, חנה, דוד, מנשה, חזקיהו וכו'. משה רבנו במהלך חייו הצליח בזכות תפילותיו לבטל גזרות קשות ורעות מעל עם ישראל כפי שמצינו לאחר חטא העגל: "וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה...שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ...וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" (שמות לב, יא - יד). למרבה הפלא התורה מספרת כי ה' לא נתרצה לתפילת משה וביקש ממנו שיפסיק להתפלל בעניין זה. "וַיִּתְעַבֵּר יְהֹוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג, כו), ולכן מהדהדת ביתר עוז השאלה מדוע ולמה לא נענתה תפילתו של משה רבנו. שש סיבות השל"ה הקדוש (ווי העמודים, פ"י) מביא בשם ספר חסידים (ס' תריב) מספר סיבות מדוע תפילתו של אדם לא נשמעת, וזה לשונו: "א. המתפלל בלא כוונת הלב, אין תפלתו נשמעת. ב. השונא את התורה ואינו מקשיב לדברי תורה, אין תפלתו נשמעת. ג. מי שאינו משיב לדברי העני ואוטם אזנו מזעקתו, גם הוא יקרא ולא יענה. ד. מי שעושק וגוזל ואוכל את האסור לו, אין תפלתו נשמעת. ה. המתפלל בלא נקיות וטהרה, אין תפלתו נשמעת. ו. אשר גברו עוונותיו, עצמו משובותיו, והוא מתפלל בלי עשות תשובה, אין תפלתו נשמעת". לא מתאים למשה רבנו לכאורה כל הסיבות שמביא השל"ה הקדוש לאי קבלת התפילות מבארות מדוע לא מקבל ה' את תפילותיהם של אנשים רגילים, אך הם אינן עונות על השאלה מדוע לא נתקבלה תפילתו של משה רבנו עליו השלום. שכן משה רבנו, ודאי התפלל עם כוונה, ואהב את התורה, ולא אטם לבו לעני, ולא אכל את האסור לו, ודאי שהתפלל עם נקיות וטהרה וודאי שעשה תשובה לפני תפילתו. הסברי בעל הטורים המפרשים מביאים סיבות נוספות, שאת חלקם מבאר בעל הטורים (שם). המיוחד בהסברים אלו שהם מיישבים גם את סיבת אי קבלת תפילתו של משה, ונראה שהן מעין אב טיפוס של סיבות שבגינם לפעמים לא עונה ה' גם לנו: את ההסברים הסמיך בעל הטורים על המילים "רַב לָךְ" שבפסוק "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג, כו). א. הגזרה היא קדומה ההסבר הראשון שמבאר בעל הטורים הוא שעוד מימות אדם הראשון ישנה גזרה והיא, שסוף אדם למיתה, וכיוון שהגיע זמנו של משה למות אי אפשר היה לבטל גזרה זו. וזה לשון קודשו: "רב לך - הרב שלך וגדול ממך, והוא אדם הראשון, על ידו נקנסה מיתה לכל ואי אפשר לך להינצל ממנה". כלומר יש מצב שגזרה מסוימת היא חשבון ישן נושן עוד מהעבר הרחוק של האנושות. לדוגמא גזרת המיתה שנגזרה על כל באי עולם לאחר חטא אדם הראשון, ולכן אי אפשר לבטלה. יש תפילות שאינן נענות בשל גזרות עתיקות יומין, בגלל חטאים קדומיםשהיו בעבר. ב. יש הרבה חטאים ההסבר השני שמביא בעל הטורים הוא שלמשה יש כבר מספר רב של דברים שנעשו כנגד רצון ה'. "רב לך. הרבה פעמים עשית (דברים) כנגדי. אמרת "שלח נא ביד תשלח" (שמות ד, יג) "ולמה הרעותה" (שם ה, כב) "הצאן ובקר" (במדבר יא, כב), והסלע (שם כ). אי אפשר לי לסבול לך יותר. כלומר בעל הטורים מבאר שאפילו צדיק כמשה רבנו הוא בבחינת "אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ), וגם לו יש מספר דברים במהלך חייו שנעשו שלא כשורה, שהם הגורמים שתפילתו לא תיענה. ג. חומרת העונש הוא לפי מעלת החוטא הסבר נוסף שמביא בעל הטורים הוא שלמרות שלמשה יש חטא קטן, אבל לפי ערכו של משה הוא נחשב לחטא גדול: "רב לך - אפילו בדבר המועט שאתה עושה שלא כהוגן, הוא רב לך לפי חכמתך". ומכאן אנו למדים שלפעמים, זה שה' לא עונה לנו אינו מעיד על קטנותנו אלא להיפך על גדולתנו. פעמים בגלל שאדם הוא גדולמדקדק עימו ה' וזוכר לו עברות קטנות והן מעכבות את קבלת תפילותיו. ד. להודיע שה' מעל כולם עצם היכולת לבטל גזרות על ידי תפילה יכול להוות מבחינה מסוימת בעיה, והיא שהאדם יתרגל ויחשוב שהנה נמצא "כביש עוקף" לקב"ה - התפילה. ולכן בכך שלפעמים ה' לא עונה לנו הוא מראה לנו את מקומנו. ועל פי זה מבאר בעל הטורים את ההסבר הבא: "רב לך - בזה יוודע שרב לך (כלומר שיש לך רב), כי אני רבך. כי כמה פעמים נצחתני, ועתה לא תוכל לנצחני". כלומר על ידי כך שתפילותינו לפעמים לא נענות, בזה דווקא אנו מגלים ומבינים עד כמה אנו תלויים בידי בורא עולם ויודעים שלו לבדו המלוכה. ה. לפעמים אחר שנגזר הדין אין מה לעשות הסבר נוסף לשאלה מדוע לא התקבלה תפילתו של משה מביא רבי סעדיה גאון בספרו אמונות ודעות, והוא שאחר שנגזרת גזרה אי אפשר לבטלה. וראיתו היא מתפילת משה רבנו שלא התקבלה. וזה לשון קודשו: "הדברים אשר אין התפלה מתקבלת עמהם...הראשון, אם התפללת אחר שנגזר דין על האדם באיזה דבר,כפי שידעת מדברי משה: ואתחנן אל ה', והשיבו: רב לך, אל תוסף". ולהסבר זה יש ראיה מסיפור עשרה הרוגי מלכות המובא במדרש "אלה אזכרה" המבאר שכאשר נודע לחכמים שזו גזרה מאת ה', הם הפסיקו להתענות ולהתפלל. (ועיין בספר העיקרים מאמר רביעי פרק כא, שיישב בין הסבר זה למאמר "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים"). מחכה לנו הרבה יותר לפעמים מבקש אדם דבר מסוים שבעיניו נראה דבר גדול, אך ה' הטוב מכין לו משהו גדול עוד יותר, ולכן אין ה' מקבל את הבקשה הפחותה של אותו אדם. לדוגמא אדם מבקש מה' שיעזור לו להתקבל למקום עבודה מסוים, ואילו ה' מייעד לו מקום הרבה יותר טוב ולכן אין ה' שועה לתפילתו. במקרה זה, אי קבלת הבקשה של המתפלל היא לטובתו של המבקש. ומעין זה מסביר רש"י מדוע לא ענה ה' לתפילתו של משה רבנו "רב לך, הרבה מזה שמור לך, רב טוב הצפון לך" (רש"י שם) לגלות אהבה אמיתית לקב"ה לאהוב אדם שתמיד נענה לבקשתך זה קל מאוד, אך לאהוב אדם שלפעמים לא נעתר לבקשותיך זה קשה יותר. בספר הזוהר הקדוש (יב.) מבאר רבי אלעזר שלאהוב את הקב"ה בצורה מלאה ניתן רק כאשר ה' מתנהג עם האדם גם ברחמים וגם בדין, ועדיין נשאר האדם באהבתו לה'. כלומר על ידי שתפילת האדם לא נענית ומתגלית פה מידת דין, יכול האדם להתעלות למדרגה חדשה והיא אהבת ה' בתכלית למרות שהוא לא נענה לבקשתו. לסיכום ישנן סיבות רבות וטובות, שאת חלקם סקרנו במאמר זה, מדוע לא תמיד מקבל ה' את תפילתנו. ועלינו לדעת שמה' הטוב יצא רק טוב. ועלינו להמשיך באהבתנו לה' גם כשהוא עונה לנו בחיוב, וגם בשעה שבקשתנו איננה נענית. |
|
|
|
 |
