סוכות - "למען ידעו דורותיכם"
לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג). מה עלינו לזכור כאשר אנו יושבים בסוכה?
הרב חנניה מלכה
הציווי בתורה
בתורתנו הקדושה מובא הציווי לשבת בסוכה שבעה ימים: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (ויקרא כג, מב). התורה מבארת כי מטרת הישיבה בסוכה היא שנדע ונזכור כי ה' דאג לבני ישראל והושיבם בסוכות כאשר הוציאם מארץ מצרים: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שם, מג).
באילו סוכות הושיב אותנו ה'?
בגמרא נחלקו התנאים מהן הסוכות בהן ישבו בני ישראל, שלזכרם אנו מקימים סוכות ויושבים בהן. לדעת רבי אליעזר הסוכות הן ענני כבוד שהושיב ה' בהן את בני ישראל, ולדעת רבי עקיבאהסוכות הם סוכות ממש שבנו להם בני ישראל כאשר יצאו ממצרים. וזה לשון הגמרא: "כי בסכות הושבתי את בני ישראל - ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם"(סוכה יא:).
מה צריך לזכור?
לפי הדעה האומרת כי הסוכות שהושיב ה' בהן את בני ישראל, הן ענני הכבוד, צריכים אנו לזכור את חסדי ה' שהושיב אותנו בענני הכבוד כדי לשמור עלינו במדבר, כפי שמבאר הרמב"ן: "כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשי ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא, ששיכן אותם בענני כבודו כסוכה"(רמב"ן על ויקרא כג, מג).
ולפי הדעה האומרת כי הסוכות שאותם אנו צריכים לזכור, הן הסוכות שבני ישראל בנו לעצמם, עלינו לזכור בעת ישיבתנו בסוכה, כמה מצבנו במדבר היה ארעי ולא היה לנו כלום, ואעפ"כ דאג לנו ה' לכל מחסורנו במשך ארבעים שנה: "ועל דעת האומר סוכות ממש עשו להם...הזכרון (הדבר שצריך לזכור הוא), שידעו ויזכרו שהיו במדבר, לא באו בבית, ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, והשם היה עמהם לא חסרו דבר" (רמב"ן שם).
לזכור ימי עוניינו
הרשב"ם מבאר כי הסיבה שעושים סוכה בזמן האסיף (בזמן שאוספים את התבואה) היא, מכיוון, שאנו עלולים לשכוח את ה' (כאשר כל התבואה לפנינו ואנו בטוחים ושלווים) ולומר: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". לכן ציווה ה' שנצא לסוכה ונזכור את הימים שהיינו עראים במדבר וישבנו בסוכות, ואפילו בית לא היה לנו. ונודה לה' על הנחלה ועל הבתים המלאים כל טוב שנתן לנו. וזה לשון הרשב"ם:
"וזה טעמו של דבר, חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך". באספך את תבואת הארץ, ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר. למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (רשב"ם על ויקרא כג, כג).
זכר לסוכות שהיו עושים בעת המלחמה עם סיחון
להלכה, נשים פטורות ממצוות ישיבה בסוכה, כיוון שמכל מצוות העשה שהזמן גורם אותן (כלומר שיש זמן מסוים שניתן לקיים אותן), נשים פטורות, אלא אם כן הנשים היו בכלל אותו נס שבעטיו נעשית המצווה. כפי שמצינו שנשים חייבות בקריאת מגילה, למרות שזו מצוות עשה התלויה בזמן, כיוון שאף הן היו באותו הנס של פורים.
החתם סופר מקשה קושיה: אם מצוות הישיבה בסוכה היא זכר לסוכות שישבו בהם בני ישראל, הרי גם הנשים ישבו, ולפי זה גם הן היו חייבות לשבת בסוכה. ולכן מבאר החתם סופר כי הסוכות שבהן ישבו בני ישראל הכתובות בתורה, הן לא הסוכות שהיו ישנים בהן בכל יום, אלא הן סוכות המלחמה שישבו בהן בני ישראל כאשר נלחמו עם סיחון ועוג ושאר המלכים (סוכת לוחמים). ומכיוון שנשים לא נלחמות, ממילא הן לא ישבו בסוכות אלו, ולכן הן פטורות ממצווה זו:
"במלחמות סיחון ועוג ושארי מלחמות ישבו בסוכות, רוצה לומר חוץ לאהליהם כסוכת הלוחמים ביום קרב" (שו"ת חת"ס או"ח, סי' קפה)
לפי דברים אלו יוצא כי מצוות הישיבה בסוכה היא זכר למצוות כיבוש ארץ ישראל שכבשו אבותינו בכניסתם לארץ. דהיינו זכר לסוכות שישבו בעת המלחמות המקדימות לפני כיבוש הארץ. וכן כתב בפירוש החיי אדם: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל...סוכות ממש, בשעה שצרו על העיירות במלחמות סיחון ועוג" (חיי אדם כלל מו, דיני סוכה).
מה נפסק להלכה
להלכה פסק הטור כי הסוכות, שעליהן מדבר הכתוב, הן ענני הכבוד, "והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש" (טור או"ח, תרכה).
ועל פי דבריו פסק השולחן ערוך כי הסוכות שאנו עושים היום הן זכר לענני כבוד שהקיף אותנו ה' במדבר: "בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש" (שו"ע או"ח תרכה, א).
לסיכום
מצוות הישיבה בסוכה, כדי שנזכור את הסוכות שהושיב ה' בהן את בני ישראל במדבר. הסוכות הללו הן או ענני הכבוד (כך נפסק להלכה), או הסוכות שבנו בני ישראל במדבר ולנו בהם. למי שאומר שהסוכות שצריך לזכור הן ענני כבוד, צריך לזכור את השמירה ששמר ה' אותנו בהושיבו אותנו בענני הכבוד (ועיין במאמר הבא).
ולמי שאומר כי הסוכות הן כמו הסוכות שישבו בהם ישראל במדבר, צריך לזכור שלמרות שלא היה לנו, אפילו לא בית במדבר, דאג ה' לנו ולא חיסר עימנו דבר (רמב"ן). וגם כאשר נעשיר ובתינו יהיו מלאים כל טוב נזכור שבתחילת דרכנו לא היה לנו כלום, אפילו בית (רשב"ם). הסוכה היא גם זכר למלחמות שנלחמו ישראל עם סיחון ועוג ושאר המלכים וניצחו אותם (חת"ס, חיי אדם).
|
